ציני כאן

כשישבתי וחשבתי על הרעיון להקים את הבלוג, הרעיון היה לכתוב בצורה הומוריסטית (לפחות במגבלות היכולת שלי). הנושא הבא בהחלט יכול להתווסף להגדרה המילונית של המילה הזוי.

כומר אחד מברזיל (כבר נשמע כמו בדיחה…) בשם אדליר דה קרלי החליט יום אחד להתחבר לאלף בלוני הליום במטרה לשהות באוויר 19 שעות לפחות ולשבור את השיא.

מסתבר שהבחור לא קרא את "מעשה בחמישה בלונים".

ובכן קוראים יקרים, החלטתי להתאים את הסיפור לידידנו אדליר כדי שבפעם הבא יחשוב פעמיים לפני שהוא מסתמך על בלונים:

אמא של אדליר הביאה מתנה:
שמחה וששון - לכל ילד 1,000 בלון.
לאדליר - בלון כחול
לאדליר - בלון סגול
לאדליר - בלון צהוב
לאדליר - בלון ירוק
לאדליר - בלון אדום
כל הילדים - וכל הבלונים יצאו להתעופף באוויר 19 שעות.

אדליר שמח. נגח בבלון הירוק מעלה מעלה.
נגח וחיכה שיחזור, נגח וחיכה שיחזור.
נתקע הבלון הירוק בכנף של מטוס אוזבקי, נדקר.
ופתאום… בום טרח!
מה קרה?
הבלון התפוצץ… הבלון נקרע.
אדליר, למה פניך נפולים?
עדיין נשארו לך 999 בלונים.

בגדול הסיפור ממשיך עד שלא נשארו לו בלונים בכלל, אבל אני מניח שאם הייתי ממשיך לכתוב גם לי לא היו נשארים קוראים בכלל…